שפכטל, צבע והנדימן ברמת גן: שיכון בלוק ומגדל גבס הם שתי עבודות שונות
ברמת גן אני עובד בשני סוגי בתים שכמעט אין ביניהם חפיפה: שיכון בלוק וטיח משנות החמישים והשישים, ומגדל מודרני עם קירות גבס, פורצלן גדול ומערכות מוסתרות.
מה שמחזיק באחד נכשל בשני, וגם התיאום מול הבניין הוא סיפור אחר לגמרי. זה מה שאני בודק בכל אחד מהם לפני שאני מתחיל.
ברמת גן אני שואל בטלפון שאלה אחת לפני כל השאר: באיזה סוג בניין מדובר.
התשובה קובעת כמעט את כל היתר. באותו יום אני יכול לעבוד בבוקר בדירה בשיכון ותיק, שבו הקיר הוא בלוק עם שלושה סנטימטרים של טיח מלט מעליו, ואחר הצהריים בדירה במגדל, שבו אותו קיר בדיוק הוא לוח גבס על פרופיל פח. הצבע אולי זהה, אבל כל השאר שונה.
שני סוגי הבנייה שאני פוגש ברמת גן
רוב הערים באזור בנויות פחות או יותר מרצף אחד. רמת גן מחזיקה שני קצוות: מלאי גדול של בנייה מדורות השיכונים, ולצידו אזורי מגדלים מודרניים סביב הבורסה. שני הדורות נבנו בשיטות שונות ומחומרים שונים, ולכן הם גם נכשלים אחרת.
שיכון בלוק וטיח: הכול תלוי בשכבה שמעל הבלוק
בבנייה מהדור הזה הקיר הוא בלוק, ועליו שכבת טיח מלט בעובי שני סנטימטרים עד ארבעה, לפעמים יותר בקירות שיושרו בדיעבד. השכבה הזאת היא הקובעת, לא הבלוק: אחרי עשרות שנים היא סופגת מאוד, ובמקומות מסוימים היא כבר איבדה את האחיזה לבלוק בלי שרואים על זה כלום מבחוץ.
לכן הבדיקה הראשונה שלי בדירה כזאת אינה חזותית אלא בהקשה. אני עובר על הקירות עם פרק אצבע ומקשיב: צליל אטום פירושו שהטיח מחובר, וצליל חלול פירושו שיש כיס אוויר בין הטיח לבלוק. אזור חלול יכול להיראות מושלם ולהחזיק צבע חדש חודשים, ואז לרדת בפיסות שלמות. אני מוריד אותו עד לבלוק ומטייח מחדש, ולא מגשר עליו בשפכטל.
אחרי שהטיח יציב מגיעה שאלת הספיגה. קיר ישן ויבש שותה את שכבת הצבע הראשונה ומשאיר גימור לא אחיד, ולכן שכבת יסוד חודרת אינה מותרות אלא חלק מהעבודה. מתי היא הכרחית ומה קורה בלעדיה, פירטתי בכתבה על בונדרול ושכבת יסוד.
עוד שני מאפיינים חוזרים בבנייה הזאת. הראשון הוא קו המפגש: הקיר בלוק והתקרה בטון יצוק, שני חומרים שמתפשטים אחרת, ולכן בקו החיבור ביניהם נפתח סדק שחוזר גם אחרי שסותמים אותו. השני הוא בידוד: לקירות החיצוניים בדור הזה אין בידוד תרמי, ולכן בחורף הצד הפנימי קר, ובפינות ומאחורי ארונות סגורים מופיעה לחות. וכשבניין כזה עבר חיזוק ותוספת של ממ״דים ומרפסות, נוצר בתוך הדירה מפגש נוסף בין קיר בטון חדש לקיר בלוק ותיק. שני המשטחים אינם מתנהגים אותו דבר תחת אותו צבע.
מגדל: הקיר קל, והשאלה היא מה מאחוריו
בבנייה של המגדלים קירות ההיקף והליבה יצוקים בבטון, וההפרדות הפנימיות הן לרוב לוחות גבס על שלד פרופילים. זה קיר נוח לעבודה, ישר וקל לתיקון, אבל הוא לא נושא משקל כמו בנייה מלאה, ולכן כל תלייה בו היא החלטה ולא הרגל. את ההיגיון המלא של הקירות האלה כתבתי בכתבה על קירות גבס.
הבעיה האמיתית במגדל אינה הגבס עצמו אלא מה שעובר מאחוריו: חשמל, תקשורת, לעיתים צנרת של מערכת כיבוי אש, ובקירות מסוימים גם תעלות מיזוג. בבניין ותיק אפשר לנחש שחשמל עולה בקו אנכי מעל שקע. במגדל ההנחה הזאת שווה פחות, ואני עובד עם גלאי ועם קידוח בדיקה רדוד לפני שאני נכנס לעומק.
מאפיין נוסף הוא גודל: משטחי גבס רציפים וארוכים, ואריחי פורצלן גדולים. שניהם מחמירים את הדרישה. משטח גדול שהתאורה מאירה עליו בזווית חושף כל גל שקיר קטן היה סולח לו, ואריח פורצלן גדול מפזר מתח פחות טוב מאריח קטן ולכן נסדק בקלות רבה יותר סביב חור שנקדח לא נכון. את ההבדל בין חומרי החיפוי ומה שהוא אומר על קידוח פירטתי בכתבה על פורצלן מול קרמיקה.
| מה נבדק | שיכון בלוק וטיח | מגדל עם קירות גבס |
|---|---|---|
| הבדיקה הראשונה בדירה | הקשה: איפה הטיח כבר לא אוחז לבלוק | מה עובר מאחורי הלוח: חשמל, תקשורת, מערכות |
| הכנה לצבע | ייצוב טיח ושכבת יסוד חודרת נגד ספיגה | יישור וליטוש לגימור גבוה, בדיקה עם פנס בזווית |
| השפכטל הקריטי | קו המפגש בין קיר בלוק לתקרת בטון, ופינות שהתפוררו | תפרי לוחות ופינות פתחים, ששם מופיעים סדקי ההתיישבות |
| עוגן לתלייה | דיבל ארוך שמגיע לבלוק, ובבלוק חלול פרפר או עוגן כימי | בורג ישירות לפרופיל, ואם אין פרופיל, מולי או דיבל פרפר |
| מקור הלחות השכיח | קיר חוץ בלי בידוד, עיבוי בפינות ומאחורי ארונות | נזילה ממערכת או מדירה מעל, וסביבת מזגן וניקוז |
| מי מאשר עבודה ברכוש המשותף | ועד בית, לרוב דייר בבניין | חברת ניהול, עם נוהל כניסה ומעלית שירות מתוזמנת |
הכשלים שחוזרים על עצמם בכל אחד משני הסוגים
אלה התקלות שאני רואה שוב ושוב, וכמעט תמיד אפשר לדעת מראש באיזה סוג בניין הן יופיעו.
| הכשל | איפה | הסיבה המבנית | מה אני עושה |
|---|---|---|---|
| צבע שיורד בפיסות ולוקח איתו טיח | שיכון, בעיקר קירות חוץ ומטבחים | הטיח איבד אחיזה לבלוק, וצבע חדש נמרח על שכבה שכבר לא מחוברת | מוריד את כל מה שנשמע חלול עד לבלוק, מטייח מחדש, ורק אז צובע |
| דיבל שמסתובב בחור אחרי שבוע | שיכון | כל גוף הדיבל התיישב בשכבת הטיח ולא הגיע לבלוק | דיבל ארוך שכל אורכו נכנס לבלוק, ובבלוק חלול פרפר או עוגן כימי עם שרוול רשת |
| חור קרוע בגודל כף יד מתחת למדף | מגדל, קירות גבס | דיבל פלסטיק רגיל שמעך את הלוח במקום להיאחז מאחוריו | מתקן את הלוח ומעגן מחדש לפרופיל, למולי או לדיבל פרפר |
| אריח פורצלן גדול שנסדק סביב חור | מגדל | פטישה, מקדח לא ייעודי, או נקודה קרובה מדי לקצה האריח | מקדח ייעודי בלי פטישה, קצב איטי, קירור, ומרחק מהקצה ומקווי הרובה |
| גלים שנראים רק כשמדליקים את התאורה | מגדל, קירות גבס ארוכים | רמת גימור שהספיקה לקיר קטן, לא למשטח שמואר בזווית חדה | שכבת יישור נוספת, בדיקה עם פנס לאורך הקיר, ואז ליטוש נקודתי |
| כתם לח שמופיע בחורף בפינה חיצונית | שיכון, קיר חוץ בלי בידוד | עיבוי של אדים על משטח קר, לא בהכרח חדירת מים מבחוץ | מברר קודם מה המקור, כי צבע נגד עובש על בעיית עיבוי הוא כסף שנזרק |
השורה האחרונה מבלבלת דיירים בשיכונים יותר מכל השאר. כתם לח על קיר חיצוני יכול להיות חדירת מים מבחוץ, שדורשת טיפול בצד החיצוני של המעטפת, או עיבוי פנימי, שנפתר אחרת לגמרי. איך מבדילים בין השניים בלי לפתוח את הקיר, כתבתי בכתבה על רטיבות מול עיבוי.
הצד התפעולי: חנייה, מעלית, ועד בית וחברת ניהול
החלק הזה נשמע טכני, אבל הוא זה שקובע כמה זמן העבודה באמת לוקחת. גם כאן שני סוגי הבנייה מתנהגים אחרת.
בשיכון
- החנייה ברחובות של הבנייה הוותיקה צפופה ולרוב אינה צמודה לדירה. אני פורק ציוד ליד הכניסה ואז מחפש חנייה, ולכן שעת בוקר עדיפה
- לחלק גדול מהבניינים בדור הזה אין מעלית. שקי שפכטל, מיכלי צבע וסולם עולים במדרגות, וזה משפיע על תכנון האספקה
- חדר המדרגות הוא רכוש משותף. אם העבודה נוגעת בו או בקיר חיצוני, שווה לעדכן את ועד הבית מראש ולא בדיעבד
- צנרת ותיקה נוטה להפתיע. לפני עבודת אינסטלציה קלה אני בודק שברז הניתוק בדירה באמת סוגר, כי בדור הזה הוא לא תמיד עובד
במגדל
- לרוב יש חברת ניהול ונוהל כניסה: הודעה מראש, כניסה דרך החניון או מעלית שירות, ולפעמים דרישה להצגת מסמכים לפני שמתחילים
- אני עוסק מורשה, מוציא חשבונית מס ומחזיק ביטוח צד ג׳. זה בדיוק מה שמבקשים בכניסה למגדל, ולכן אני מעדיף לשלוח מראש ולא להמתין בלובי
- מעלית השירות היא משאב מתוזמן. תיאום קצר מראש חוסך המתנה ארוכה עם ציוד ביד
- שעות הפעילות שלי הן ראשון עד חמישי, בין 08:00 ל-18:00, ואת החלק הרועש אני מרכז בתוך היום ולא בשעות הפתיחה או הסיום
מה זה אומר על היקף העבודה ועל המחיר
בשיכון חלק ניכר מהעבודה הוא הכנה, ולכן ההפרש בין דירה שהטיח בה יציב לדירה שצריך לייצב בה קירות שלמים הוא משמעותי. במגדל ההכנה קצרה יותר, אבל דרישת הגימור גבוהה יותר, וההגעה אליה לוקחת זמן. בשני המקרים אני מעדיף לראות את הקירות לפני שאני נוקב במספר, ולכן שאלה על סוג הקיר בטלפון אינה פורמליות. אם אתם לא בטוחים מה יש לכם, הסימנים המזהים מרוכזים בכתבה על איך מזהים סוג קיר.
גרים ברמת גן ולא בטוחים אם הקיר שלכם בלוק וטיח או גבס? התקשרו ל-053-582-8855. תמונה של הקיר ותיאור קצר של הבניין חוסכים לרוב את כל הניחוש, ואפשר לסגור מחיר עוד לפני שאני מגיע.
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.
איך תדעו אם הדירה שלכם ברמת גן היא בלוק וטיח או גבס?
לפי גיל הבניין ולפי הקשה. בבניין נמוך ותיק מדור השיכונים הקירות יהיו כמעט תמיד בלוק עם טיח מלט, וההקשה תיתן צליל אטום. במגדל ההפרדות הפנימיות יהיו לרוב גבס, וההקשה תיתן צליל חלול ורועד.
שימו לב שגם במגדל לא כל הקירות גבס: קירות ההיקף והליבה יצוקים בבטון. אני בודק כל קיר בנפרד ולא מסיק מקיר אחד על הדירה כולה.
בשיכון שלכם הצבע יורד בפיסות ולוקח איתו טיח. אפשר לצבוע מעל?
לא. זה הכשל הכי שכיח בבנייה הוותיקה של רמת גן, והוא לא בעיה של צבע אלא של השכבה שמתחתיו. הטיח שם איבד את האחיזה לבלוק, וכל צבע שיימרח עליו יירד יחד איתו.
מה שעובד הוא להוריד את כל מה שנשמע חלול בהקשה עד לבלוק, לטייח מחדש, לתת לשכבה להתייבש, ורק אז לצבוע עם שכבת יסוד חודרת. זה מוסיף זמן, אבל זה ההבדל בין עבודה שמחזיקה שנים לעבודה שחוזרת בחורף.
אתם במגדל בבורסה ורוצים לתלות טלוויזיה. הקיר גבס יחזיק?
זה תלוי במה שמעגנים אליו, לא בגבס עצמו. אם מאחורי הלוח יש פרופיל מתכת ואפשר לעגן אליו ישירות, זה הפתרון הנקי. אם אין פרופיל בנקודה שאתם רוצים, עוברים לעוגנים ייעודיים לגבס או מוסיפים חיזוק מאחורי הלוח.
לפני הכול אני בודק מה עובר שם. במגדל, מאחורי לוח גבס יכולים לעבור חשמל, תקשורת ולעיתים צנרת מערכות, ולכן קידוח עיוור בקיר כזה הוא הימור מיותר.
האריח בסלון במגדל שלכם נסדק סביב חור שקדחו. אפשר לתקן?
תלוי בסוג הסדק. אם הוא נשאר מקומי סביב החור אפשר לרוב לחיות איתו או להסתיר אותו מאחורי הפריט שנתלה. אם הוא רץ לאורך האריח, האריח כבר לא באמת שלם, והפתרון הוא החלפה.
המניעה פשוטה יותר מהתיקון: בפורצלן גדול קודחים עם מקדח ייעודי, בלי פטישה, לאט, עם קירור, ובמרחק מקצה האריח. אריח גדול פחות סלחני מאריח קטן בדיוק בגלל השטח והמתחים בתוכו.
אין חנייה צמודה לבניין. איך זה משפיע על העבודה?
ברחובות של הבנייה הוותיקה החנייה צפופה ולרוב אינה צמודה. אני פורק ציוד ליד הכניסה ואז מוצא חנייה, וזה מוסיף כמה דקות ולא יותר מזה.
מה שכן משפיע הוא היעדר מעלית בחלק מהבניינים מהדור הזה: חומרים כבדים עולים במדרגות, ולכן עבודה שדורשת אספקה גדולה מתוכננת אחרת. במגדל התמונה הפוכה: יש מעלית שירות, אבל צריך לתאם אותה מראש מול חברת הניהול.
חברת הניהול במגדל דורשת מסמכים לפני כניסה. זו בעיה?
לא, זה שגרתי. אני עוסק מורשה, מוציא חשבונית מס ומחזיק ביטוח צד ג׳, וזה בדיוק מה שמבקשים בכניסה למגדל.
העצה היחידה שלי היא לשלוח את זה מראש ולא ביום העבודה עצמו. אישור שמגיע יום קודם חוסך שעה של המתנה בלובי.
בבניין שעבר חיזוק ותוספת ממ״ד יש קיר חדש לצד קיר ישן. צובעים אותם אותו דבר?
לא בדיוק. קיר בטון חדש וקיר בלוק ותיק סופגים אחרת לגמרי: הישן שותה הרבה, והחדש כמעט לא. אם נותנים לשניהם אותו טיפול, הגוון והמרקם יוצאים שונים גם כשהצבע מגיע מאותו דלי.
מה שאני עושה הוא להתאים את שכבת ההכנה לכל משטח בנפרד, ורק בשכבות הגמר לתת לשניהם גימור אחיד. גם הקו שבין השניים מקבל טיפול נפרד, כי שם נוצר תפר בין שני חומרים שזזים אחרת.