צבע, שפכטל והנדימן בבת ים: מה שהים עושה לשיכון ותיק
בת ים מחברת שני גורמים שכל אחד מהם לבדו כבר מקשה על העבודה: בנייה בסגנון שיכון משנות החמישים עד השבעים, ואוויר ים מלוח שנושב בחזיתות כל השנה.
מה שקורה כאן אינו סוג אחר של בלייה אלא אותה בלייה בקצב מהיר יותר. זה מה שמשנה את סדר העבודה, את בחירת החומרים ואת מה שאסור לצבוע עליו.
בת ים היא שני דברים בבת אחת. הראשון הוא הגיל: חלק ניכר מהדירות בעיר הוא בנייה בסגנון שיכון, שלד בטון עם מילוי בלוקים, מהתקופה שבין שנות החמישים לשנות השבעים. השני הוא הים, שקרוב כאן לא רק לטיילת אלא כמעט לכל שכונה.
כל אחד מהשניים לבדו מוכר לי מערים אחרות. הצירוף ביניהם הוא שמחייב סדר עבודה מעט שונה, כי הוא מקצר את הזמן שבין תיקון לתיקון הבא.
מה יש מאחורי הצבע בשיכון ותיק
לפני שאני נוגע בגלגלת, אני רוצה לדעת על מה אני עובד. בבנייה מהתקופה הזאת השלד הוא בדרך כלל בטון יצוק, והקירות שביניהם בלוקים. על הבלוק יושבת שכבת טיח עבה יחסית, שתפקידה גם ליישר את הקיר וגם לכסות את התפרים, ומעליה שכבת גמר דקה. מעל הכול יש היסטוריה של צבע: שכבות סיד ותיקות, ועליהן אקריליק שנצבע ברוב המקרים בלי יסוד מקשר. כל אחת מהשכבות האלה יכולה להיות החוליה החלשה, ולא תמיד זו העליונה.
- קירות חוץ: בלוק עם טיח עבה, לא פעם 2 עד 4 ס״מ, ומעליו שכבות צבע רבות
- קירות פנים מקוריים: בלוק, עם אותו טיח ואותה שכבת גמר
- תקרות: בטון יצוק עם טיח דק, ולכן דווקא הן המשטחים הצפויים ביותר בדירה
- מחיצות מאוחרות: גבס, בעיקר בדירות ששופצו או שחולקו
- מרפסות שנסגרו: קיר קל או אלומיניום, ומאחוריו קיר החוץ המקורי על כל מה שעבר עליו
ארבעה סוגי קיר בדירה אחת אינם דבר נדיר כאן, ולכן אני בודק כל קיר בנפרד ולא מסיק מקיר אחד על השאר. איך מזהים סוג קיר בלי לפרק אותו, הרחבתי בכתבה על זיהוי סוג הקיר.
מה הים מוסיף למשוואה
אוויר ים נושא מלח, והמלח נכנס לטיח החוץ ולבטון דרך הנקבוביות. שם הוא עושה שני דברים שונים. בטיח הוא מתגבש מחדש בכל פעם שהקיר מתייבש, והגבישים דוחפים את החומר מבפנים עד שהוא מאבד לכידות ומתפורר לאבקה. בבטון הוא מגיע לברזל הזיון ומסיר ממנו את שכבת ההגנה הכימית, וברזל שמתחיל להחליד תופס נפח גדול יותר מברזל שלם, ולכן הוא מפוצץ את הבטון שמעליו מבפנים החוצה.
לזה מצטרפת הרוח. בחורף הגשם כאן יורד באלכסון, נדחף אל הקיר במקום ליפול עליו, ולכן החזיתות המערביות סופגות הרבה יותר מהאחרות. אלה הנקודות שבהן הנזק מופיע ראשון:
- קצוות מרפסות ותחתית תקרת המרפסת, המקומות שבהם כיסוי הבטון על הברזל דק מלכתחילה
- מעקות ומאחזים שמעוגנים בבטון, ובעיקר עיגונים ותיקים שבוצעו במלט
- תריסים ומשקופים מפח, ארגזי תריס ומסילות, שמחלידים מבפנים לפני שרואים משהו בחוץ
- תושבות מזגן, מתקני כביסה וכל ברזל שנתלה בחוץ ולא נצבע מחדש שנים
- כל חזית שפונה מערבה, וכל אדן חלון שאין לו שיפוע יציאה למים
טיח חוץ שנפגע כך אינו מתוקן בעוד שכבת צבע, גם לא בצבע יקר. הוא מתוקן בהסרה של מה שכבר לא אוחז, בייבוש ובמערכת חומרים שמתאימה לחזית. פירטתי את התהליך בכתבה על תיקון טיח חוץ.
הכשלים שחוזרים כאן, ומה באמת סוגר אותם
| מה רואים | מה קורה מתחת | מה שלא עובד | מה שאני עושה |
|---|---|---|---|
| צבע שמתקלף בפתיתים בקיר חיצוני | לחות ומלח שנעים מתוך הטיח החוצה ודוחפים את שכבת הצבע קדימה | עוד שכבת צבע על הקיים | גירוד עד לשכבה שאוחזת, שטיפה, ייבוש, יסוד חודר ורק אז צבע |
| אבקה או גבישים לבנים על פני הקיר | תפרחת מלחים שיצאה עם הלחות והתגבשה בחוץ | לנגב ולצבוע מיד | הסרה יבשה במברשת, המתנה, חזרה על ההסרה, וצביעה רק כשהקיר מפסיק להוציא |
| כתם חום שחוזר באותו מקום בדיוק כל חורף | חדירה מבחוץ: חזית, תפר, אדן חלון או מרזב | צבע אנטי עובש כפתרון לבעיה | איתור מקור החדירה מבחוץ וסגירתו לפני כל עבודה בפנים |
| עובש שחור בפינה גבוהה ומאחורי ארון | עיבוי על קיר חיצוני קר בחדר שמתאוורר מעט | לצבוע ולהחזיר את הארון למקומו | ניקוי, טיפול, צבע עמיד ללחות, ושינוי התנאי שיוצר את העיבוי מלכתחילה |
| כתם חלודה שמבצבץ מהצבע ליד מעקה או תושבת | ברזל שהחל להחליד מתחת לבטון או מתחת לצבע | צביעה מעל החלודה | חשיפה עד המתכת, הסרת חלודה, יסוד מונע חלודה, ואז שכבות גמר |
| סדק ישר לאורך התפר בין בלוק לבטון | שני חומרים שמתפשטים בקצב שונה ונעים זה מול זה | שפכטל שנמרח על הסדק כמו שהוא | פתיחת הסדק, רשת או סרט מתאים, ומילוי בשכבות דקות |
רטיבות: שלוש בעיות שנראות אותו דבר
זה ההבדל הכי יקר בעיר הזאת. חדירה מבחוץ, עיבוי ונזילה פנימית מייצרים כתם דומה על הקיר, והטיפול בשלושתם שונה לגמרי. אלה הבדיקות שאני עושה לפני שאני מחליט:
לבדוק אם הקיר פונה החוצה
כתם על קיר שמפריד בין שני חדרים בתוך הדירה כמעט אף פעם אינו חדירה מבחוץ. כתם על קיר חוץ, מתחת לחלון או בפינה של חזית מערבית, הוא חשוד מיידי.
לבדוק עונתיות
מה שמופיע אחרי סערה ומתייבש בקיץ מגיע מבחוץ. מה שקיים כל השנה בקצב אחיד הוא נזילה. מה שמופיע בבקרים קרים ונעלם ביום שמשי הוא עיבוי.
לבדוק צורה וגובה
עיבוי מתפרס באופן אחיד על שטח קר, בעיקר בפינות ומאחורי רהיטים צמודים לקיר. נזילה מתחילה בנקודה ומתרחבת ממנה. חדירה מבחוץ נוטה לצייר קו: תפר, אדן או גובה קבוע מהרצפה.
לבדוק מה מעל ומה מהצד
בקומה עליונה הגג הוא החשוד הראשון. בקיר משותף עם חדר רחצה של שכן הבעיה בדרך כלל לא שלכם. בשני המקרים זה עובר לוועד הבית או לשכן, ולא לגלגלת צבע.
את ההבחנה המלאה בין השלושה, כולל הסימנים שמבדילים עיבוי מרטיבות אמיתית, פירטתי בכתבה על רטיבות מול עיבוי. אני מעדיף לעשות את הבירור הזה לפני שמזמינים אותי לצבוע, כי צביעה על קיר שעדיין רטוב היא עבודה שנעשית פעמיים.
שפכטל, צבע ותלייה בקירות האלה
בשפכטל, השאלה היא תמיד מה מתחת. קיר עם שכבות סיד ותיקות אינו בסיס שאפשר למרוח עליו ישירות: הסיד אוחז בקושי, והשפכטל שנמרח עליו לוקח אותו איתו כשהוא מתייבש. לכן בקירות כאלה אני מתחיל ביסוד מקשר, ורק אחריו בשכבות. הסברתי מתי הוא הכרחי ומתי הוא מיותר בכתבה על יסוד מקשר.
בצבע, קיר חיצוני בעיר עם אוויר לח צריך מערכת שמאפשרת לקיר לנשום ובכל זאת דוחה מים. צבע אטום לחלוטין על קיר שמכיל לחות כולא אותה מאחוריו, והלחות מוצאת את הדרך החוצה בקילוף. בפנים, על קירות שפונים החוצה, אני מעדיף גמר שסובל לחות בחדרים שמתאווררים פחות, ומזכיר שזה גמר ולא פתרון: הוא קונה זמן, אך אינו מייבש קיר.
בתלייה ובקידוח, הטיח העבה הוא הבעיה השקטה. דיבל סטנדרטי באורך רגיל יכול לשבת כולו בתוך שכבת הטיח בלי להגיע לבלוק, ואז הוא מחזיק כמה שבועות ונופל עם חתיכת קיר. בקירות האלה אני עובד עם עוגנים ארוכים שכל גופם מגיע לבנייה, ובבלוק שמתפורר עם עוגן כימי. הטבלה המלאה של עוגן מול סוג קיר נמצאת בכתבה על בחירת דיבל לפי סוג הקיר.
התפעול בבניין: חניה, מדרגות וועד בית
בת ים היא עיר צפופה עם רחובות צרים ובנייה ותיקה, וזה משפיע על העבודה יותר משנדמה. אלה הדברים שאני מברר בטלפון לפני שאני מגיע:
- חניה ופריקה: איפה אפשר לעצור לפריקת חומר, כי דלי שפכטל, סולם ולוחות אינם ציוד שנושאים מרחוב אחר
- מעלית או מדרגות: בשיכון בן שלוש או ארבע קומות לרוב אין מעלית, וחדר המדרגות צר עם פנייה חדה. זה משפיע על מה שאפשר להעלות בשלמותו ועל זמן העבודה
- פינוי פסולת: הקשה של טיח תוף מייצרת שקים כבדים, וצריך לדעת מראש לאן הם יורדים
- הגנה על השטח המשותף: יריעות בחדר המדרגות ובמעלית, כי אבק טיח מגיע רחוק יותר ממה שנראה
- ועד בית: חזית, גג, חדר מדרגות וכל מה שמחוץ לדלת הדירה אינם החלטה של דייר בודד
- שעות: עבודה רועשת של הקשה וקידוח נעשית בשעות היום המקובלות בבניין משותף, ולא בשעות המנוחה
אני עובד בבת ים בימים א׳ עד ה׳ בין 08:00 ל-18:00. הגעה באותו יום אפשרית בכפוף לזמינות, ובעיר צפופה עדיף לתאם חלון שעה מראש מאשר להתחיל לחפש חניה בשעת שיא.
יש קיר בבת ים שאתם לא בטוחים אם הוא רטוב, מתפורר או פשוט צריך צבע? התקשרו ל-053-582-8855. לרוב תמונה של הקיר ושיחה קצרה מספיקות לי כדי לדעת אם זה תיקון של שעה או משהו שצריך לראות מקרוב לפני שמתחילים.
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.
אני גר קרוב לים. באמת צריך חומרים אחרים?
בחוץ, כן. חזית שסופגת אוויר מלוח ולחות גבוהה צריכה מערכת שדוחה מים ובכל זאת מאפשרת לקיר לשחרר לחות, ומעל מתכת צריך יסוד מונע חלודה ולא רק צבע גמר. חומר פנים רגיל שנמרח על חזית מחזיק פחות משנתיים כאן.
בפנים, בקירות שאינם חיצוניים, החומרים הם הרגילים. ההבדל מתחיל בקירות שפונים החוצה ובחדרים רטובים, ושם אני עובר לגמר שסובל לחות.
צבעתי את החזית לפני שנתיים והיא כבר מתקלפת. איפה טעיתי?
כמעט תמיד בהכנה ולא בצבע. אם צבעו על טיח שכבר איבד אחיזה או על קיר שהוציא מלחים ולא נשטף ולא התייבש, שכבת הצבע החדשה נצמדה לשכבה שממילא עמדה ליפול והורידה אותה איתה.
בדיקה פשוטה: הקישו על האזור. אם הצליל חלול, הבעיה היא הטיח מתחת, וצבע נוסף רק יקבור אותה לעונה אחת.
יש כתם רטיבות בקיר חיצוני. אפשר לצבוע עכשיו ולטפל בקיץ?
אפשר, אבל זו עבודה שתיעשה פעמיים. צבע על קיר שעדיין מכיל לחות מתקלף מלמטה כלפי מעלה תוך חודשים, והכתם חוזר במקום המדויק שבו היה.
מה שכן אפשר לעשות בינתיים: לאתר את מקור החדירה בחוץ, לסגור אותו, ולתת לקיר להתייבש עד לצביעה. אם המקור בחזית או בגג, זה עובר לוועד הבית.
הבניין שלי בלי מעלית. זה משנה את המחיר או את הזמן?
את הזמן, כן. בשיכון ותיק חדר המדרגות צר ולעיתים עם פנייה חדה, וכל דלי, סולם ושק פסולת עולה ויורד ביד. בעבודה קטנה זה זניח, ובעבודה עם פינוי טיח זה הפרש אמיתי.
המחיר נקבע לפי היקף העבודה ומצב השטח, והוא נסגר איתכם מראש. אם הגישה מוסיפה זמן משמעותי, אני אומר את זה בשלב ההצעה ולא אחרי שהתחלתי.
המעקה במרפסת מנומר בחלודה. מספיק לצבוע אותו?
לא. צבע על חלודה מסתיר אותה לעונה, והיא ממשיכה לעבוד מתחתיו. הטיפול הוא חשיפה עד המתכת הנקייה, הסרת החלודה, יסוד מונע חלודה ואז שכבות גמר.
ואם החלודה מגיעה מהעיגון בבטון, ולא רק מהמעקה עצמו, זו כבר שאלה של הבטון ושל הברזל בתוכו. במקרה כזה אני אומר את זה בפירוש, ולא צובע מעל.
אפשר לתלות טלוויזיה או מדף כבד על קיר בשיכון ותיק?
כן, כשמגיעים לבנייה עצמה ולא נעצרים בטיח. בקירות האלה הטיח יכול להיות בעובי כמה סנטימטרים, ודיבל קצר מתיישב כולו בתוכו ולא בבלוק שמאחוריו. זה בדיוק המקרה שנראה יציב בהתקנה ונופל אחרי חודש.
אני קודח עמוק יותר, עובד עם עוגן שכל גופו מגיע לבלוק, ובבלוק שמתפורר עובר לעוגן כימי. אם הקיר מתפורר בכל נקודה שנבדקה, אני מציע קיר אחר במקום להתעקש.
הטיח בכניסה לבניין מתפורר. אני מזמין את זה או הוועד?
חדר מדרגות, חזית וגג הם רכוש משותף, וההזמנה נעשית דרך ועד הבית. דייר בודד שמזמין תיקון לחזית משלם על משהו שאינו רק שלו, ולעיתים גם על תיקון חלקי שיתפורר סביבו.
מה שכן שווה לעשות כדייר: לצלם, לתאר מה נראה ומתי הופיע, ולהעביר לוועד. אני שמח לתת הערכה לוועד ישירות.
יש הבדל בין דירה בקומה עליונה לדירה באמצע הבניין?
יש, והוא גדול. בקומה עליונה מצטרפת התקרה כמקור אפשרי ללחות, והכתמים נוטים להופיע קרוב לחיבור בין הקיר לתקרה ובפינות. שם הבדיקה הראשונה היא הגג ואיטומו, ולא הקיר.
בקומות אמצע, הקירות החיצוניים והתפרים הם עיקר הסיפור, והתקרה היא בדרך כלל היציבה שבמשטחי הדירה, כי היא בטון יצוק עם טיח דק.