אפשרות להגעה עוד היום, בכפוף לזמינותמחדרה עד גדרה

ציון בובליל | שפכטל, צבע והנדימן
חזרה למגזין
שפכטל וגבס8 דקות קריאה · ציון בובליל · עודכן 10.8.2026

איך סותמים חורים בקיר בלי שיישאר סימן: מחור מסמר ועד טלאי גבס

לסתום את החור זה החלק הקל. מה שקובע אם יישאר סימן קורה אחרי שהחומר כבר יבש.

כאן כל סוג חור בנפרד: מסמר, דיבל, חור גדול בגבס, שקע בבלוק ופינה שבורה, עם החומר שמתאים לו ומספר השכבות, ולמה תיקון שנראה מושלם לפני הצבע מבליט את עצמו דווקא אחריו.

חור בקיר הוא אחד הדברים הבודדים שכמעט כל אחד יכול לתקן בעצמו, וגם אחד הדברים שהכי קל לתקן לא נכון. החומר זול, העבודה קצרה, והתוצאה נראית טוב ברגע שהיא מתייבשת.

הכשל מגיע אחרי הצבע, ולא כי החור לא התמלא: האזור המתוקן סופג צבע אחרת מהקיר סביבו, והוא חלק מדי ביחס למרקם שהגליל השאיר על שאר הקיר. שני הדברים האלה בלתי נראים ביום העבודה, והם כמעט כל מה שרואים אחריו.

לפני שנוגעים: מה יש מאחורי החור

אותו חור בדיוק מקבל טיפול שונה לפי מה שמאחוריו: בקיר בנוי יש גוף מלא שאפשר למלא לתוכו, ובלוח גבס יש חלל אוויר שהחומר נופל אליו. זיהוי סוג הקיר לוקח פחות משתי דקות, ושלוש בדיקות נוספות קובעות אם התיקון בכלל מתחיל היום:

  • האם החור עובר לחלל: מכניסים קיסם עץ או מקל פלסטיק ובודקים אם הוא נעצר. לא חוט מתכת, כי מאחורי חור בקיר עלול לעבור כבל. חור שממשיך פנימה לא יימלא בחומר
  • האם החומר מסביב אחוז: מקישים סביב החור, וצליל חלול על שטח רחב אומר טיח מנותק מהבסיס; מילוי שיושב עליו יירד יחד איתו
  • האם הקיר יבש: כתם, קילוף או תחושת לחות במגע אומרים שהתיקון לא מתחיל היום

טבלת ההחלטה: איזה תיקון לאיזה חור

סידרתי את הטבלה לפי מה שקובע בשטח, עומק החור והחומר שמאחוריו, ולא לפי מה שגרם לו.

זמני ההמתנה משתנים לפי החומר, לפי עובי השכבה, לפי הטמפרטורה ולפי הלחות בחדר. מה שכתוב על הדלי או על השק גובר על כל טבלה.
סוג החורמה מאחוריומה עושים בפועלשכבותמה מסגיר תיקון כזה
חור מסמר או וו, עד כ-3 מ״מלא משנה בשלב הזהמשטחים את הטבעת הבולטת סביב החור, ואז שכבה דקה של משחה מוכנהאחת. שיוף כשהגוון משתווה לקירעודף חומר שנשאר כבליטה זעירה, ובאור צדי היא בולטת יותר מהחור עצמו
חור דיבל 6–10 מ״מ בקיר בנויבטון, בלוק מלא או טיח על בנייהמוציאים את שרידי הדיבל, שואבים אבק, ממלאים באבקת מילוי מהעומק כלפי חוץשתיים: מילוי, ומעליו גימור דקשקע קטן במרכז, הסימן של מילוי עמוק בשכבה אחת עבה
חור דיבל בגבס, שוליים קרועיםחלל אוויר מאחורי הלוחחותכים בסכין את הקרעים עד לקרטון שלם, וסוגרים ברשת דבקה או בטלאי מתכת מחוררשתיים עד שלוש, כל אחת רחבה מקודמתהטבעת שקועה סביב התיקון, שם הלוח נמעך פנימה ולא הוסר
חור בגבס 3–12 ס״מחלל, ולעיתים כבל או צינור בדרכוגב תמיכה מעץ שמוברג אל הלוח, ועליו חתיכת גבס בגודל הפתחשלושה מעברים עם שיוף ביניהםטלאי שבולט או שוקע, כי הגב לא נמשך הדוק אל הלוח
חור בגבס מעל כ-12 ס״משדה שלם בין שני פרופיליםחותכים ריבוע עד למרכזי הפרופילים, מבריגים לוח חדש, ומטפלים בתפרים בסרטשלושה עד ארבעה, ובפועל יותר מיום עבודה אחדארבעה קווים ישרים שמופיעים סביב הטלאי אחרי הצבע
שקע עמוק בבלוק או בטיח ישןבנייה מלאה, ולעיתים טיח מנותק סביבמגרדים כל מה שרופף עד לחומר קשה, וממלאים בתערובת תיקוןשתיים; בעומק שמעל כ-2 ס״מ, יותרתיקון שיורד בפיסה שלמה, כי מילאו על טיח מנותק
פינה שבורהפינת מגן מתחת לגימורחותכים החוצה את הקטע הפגוע בפרופיל, מרכיבים קטע חדש ומכסיםשלוש שכבות דקות לאורך הפינהפינה עגולה או גלית במקום קו ישר אחד

חור מסמר וחור וו: למה דווקא התיקון הקל נשאר בולט

מסמר שנדפק לתוך הקיר לא רק הוציא חומר, הוא גם דחף חומר החוצה. סביב החור נשארת טבעת שבולטת ממישור הקיר בשבריר מילימטר, וכמה בדיוק תלוי בעובי המסמר ובחומר הקיר. מי שממלא בלי לטפל בה מקבל בליטה על גבי בליטה. באור עליון לא רואים כלום; ברגע שיש אור מהצד זה מופיע.

מעבירים את קצה הכף או להב סכין שטוח על השוליים, מפילים את הטבעת פנימה, ורק אז מורחים שכבה דקה אחת. לא ממלאים ״עם עודף שנשייף אחר כך״: בחור של 2 מ״מ העודף מייצר שטח שיוף גדול בהרבה מהפגם עצמו, וכל שיוף בשטח כזה נוגע גם בצבע הישן סביבו.

חור דיבל: מוציאים, מנקים, ורק אז ממלאים

דיבל שנשאר בקיר הוא ניילון חלק שהחומר לא נאחז בו, ולרוב הוא גם לא יושב במישור הקיר אלא בולט ממנו מעט, לפי אופן ההטבעה. זה בדיוק הגובה שמייצר טבעת סביב התיקון.

  • מבריגים בורג קצר לתוך הדיבל, אוחזים בראשו במלקחת ומושכים החוצה. זה עובד גם על דיבל בלי ראש בולט
  • דיבל פרפר בגבס נדחף פנימה ונופל לחלל, וזה בסדר; מה שחשוב הוא לחתוך את הקרטון הקרוע סביב הפתח
  • מרחיבים מעט את פתח החור בקצה הסכין, בזווית פנימה, כך שהפתח צר מהחלל שמאחוריו; חומר שנכנס לפתח כזה נעול בפנים
  • שואבים את האבק בצינור צר, לא מנפחים בפה, וממלאים מהעומק כלפי חוץ בלחיצה עם קצה הכף

ההבדל בין חור דיבל לחור מסמר הוא העומק, ומכאן גם ההבדל בחומר. משחה מוכנה נמרחת בשכבה של כמילימטר עד שניים לפי הוראות היצרן ומתייבשת בהתאדות. מילוי של 8 מ״מ בבת אחת ימשיך לאבד מים מתחת לפני השטח, יתכווץ וישאיר שקע. אבקת מילוי מתקשה בתגובה כימית וכמעט לא מתכווצת, ולכן את העומק אני עושה בה ואת הגימור במשחה שמעליה; את ההיגיון המלא פירטתי בבחירת חומר השפכטל.

והערה שחוסכת סבב שני: אם לאותה נקודה עתיד לחזור עוגן, אל תמלאו אותה בחומר גימור ואל תקדחו בו. שפכטל אקרילי מתפורר סביב הבורג ברגע שיש עומס, ושם נדרש חומר עיגון ייעודי והמתנה מלאה להתקשות לפי הוראות היצרן, והרחבתי בכתבה על דיבל שלא מחזיק.

חור בגבס שגדול מכדי למלא

עד כ-3 ס״מ אפשר לסגור ברשת דבקה או בטלאי מתכת מחורר, שנותנים לחומר על מה לשבת. מעל זה החומר תלוי באוויר, וכל לחיצה על הקיר תשבור אותו. מה שנדרש הוא גב קשיח שהתיקון נשען עליו.

  1. בודקים מה עובר מאחורי הלוח

    חשמל בגבס עולה בדרך כלל בקווים אנכיים מעל שקעים ומתגים ורץ אופקית סמוך לתקרה, וצנרת בחדר רטוב עוברת בגבהים שנוח לתלות בהם. זו הנחה ולא ערובה, ומי שאינו בטוח מנתק מראש בלוח החשמל את המעגל של אותו חדר. חותכים בסכין בשריטות רדודות וחוזרות, לא במסור בעומק מלא, ואם הלהב נתקל בהתנגדות שאיננה גבס, עוצרים.

  2. חותכים ריבוע נקי

    קווים ישרים לפי סרגל: קו ישר קל בהרבה להסתיר משפה מתפתלת. בחור גדול חותכים עד לאמצע הפרופילים משני הצדדים, כדי שיהיה לשני הלוחות על מה להתברג.

  3. מכניסים גב תמיכה

    פס עץ או דיקט ארוך מהפתח בכ-10 ס״מ מכל צד, מוכנס באלכסון ומוחזק ביד. מבריגים דרך הלוח הקיים אל הפס, שני ברגים בכל צד, וראשי הברגים שוקעים מעט מתחת לפני הקרטון בלי לקרוע אותו.

  4. מתאימים חתיכת גבס באותו עובי

    מודדים את הלוח הקיים ומתאימים לו עובי זהה, בדרך כלל 12.5 מ״מ, ולפעמים 9.5 או 15, כי הפרש עובי הופך לשלב שנשאר גלוי גם אחרי הצבע. חותכים את החתיכה קטנה מעט מהפתח, ומשאירים מרווח של 2 עד 3 מ״מ סביב.

  5. סרט תפרים ושלושה מעברים

    מכסים את התפרים בסרט, ומעליו מעבר ראשון בחומר אבקתי שסוגר את המרווח. המעבר השני והשלישי במשחה מוכנה, כל אחד רחב מקודמו, עם שיוף קל ביניהם.

  6. שיוף, ניקוי אבק ופריימר

    משייפים בבלוק ולא ביד חשופה, שמעגלת את המרכז. מנקים אבק לגמרי ואז פריימר על כל אזור התיקון. אבק שיוף נשאר תלוי באוויר הרבה אחרי שהעבודה נגמרה, לפי האוורור בחדר, ולכן מסכת אבק, חלון פתוח ודלת סגורה לשאר הבית.

שקע בבלוק, בבטון ובטיח ישן

בקיר בנוי הבעיה כמעט אף פעם אינה החור אלא מה שסביבו: פירוק של ארון או של מזגן משאיר לא רק חור אלא גם אזור שהטיח בו כבר לא אחוז לבסיס, ומילוי שיושב על שכבה רופפת יורד יחד איתה בפיסה שלמה.

  • מגרדים החוצה כל מה שזז, עד שנשאר רק חומר קשה שלא נותן
  • בעומק שעולה על כ-2 ס״מ מחלקים ליותר משכבה אחת, גם בחומר שלא מתכווץ: שכבה עבה מתייבשת בקצב שונה בפנים ובחוץ ונסדקת
  • מצע ותיק וסופג מקבל הרטבה קלה או פריימר מקשר מדולל לפני המילוי; אבקה שנשארת בלי מים מתפוררת בשיוף
  • בחדר רטוב, במרפסת ובקיר חוץ לא נכנס גבס ולא משחה מוכנה בשום עובי; שם עובדים בתערובת צמנטית-פולימרית, ולפי הוראות היצרן ההמתנה עד לצבע היא בדרך כלל ימים ולא שעות

ואם מה שיש בקיר אינו חור אלא סדק, זו שאלה אחרת. סדק שחוזר באותו מקום מעיד על תזוזה, וסדק אלכסוני שיוצא מפינת פתח צריך להיקרא נכון לפני שמוחקים אותו; פירקתי את זה בסוגי הסדקים בקיר.

פינה שבורה: מחליפים פינת מגן, לא ממלאים

פינה חיצונית בנויה סביב פרופיל פינה שיושב מתחת לשכבת הגימור. כשרהיט פוגע בה, מה שנפגע הוא הפרופיל: הוא נמעך פנימה והחומר שמעליו מתפרק. מילוי לתוך המעיכה מחזיר נפח אבל לא מחזיר קו, והפינה יוצאת גלית. קו לא ישר נראה מכל מקום בחדר.

חושפים את הפרופיל, חותכים החוצה את הקטע הפגוע ומרכיבים קטע חדש שמקובע ללוח. אחריו שלוש שכבות דקות לכל אורך הפינה, כל אחת רחבה מקודמתה, ושיוף שמוריד את החומר לקצה החד בלי לחשוף אותו. בקיר בנוי אני מצמיד לפעמים סרגל אלומיניום ישר לצד אחד וממלא מולו. הסרגל נותן את הקו שהיד לבדה לא תיתן.

שיוף והרחבה: המספרים שקובעים אם רואים את התיקון

תיקון נעלם לא כי הוא חלק, אלא כי אין לו גבול חד: המעבר בין החומר החדש לקיר הישן מדורג על פני שטח גדול בהרבה מהחור. שכבת המילוי היא בגודל הפגם, ושכבת הגימור האחרונה גדולה ממנו בהרבה.

רוחבי ההרחבה הם להמחשה ומשתנים לפי התאורה שעל הקיר ולפי הברק של הצבע: קיר בצבע מט עם תאורה עליונה סלחני, וקיר עם תאורה צדית או צבע עם ברק דורש את הקצה העליון של הטווח ולפעמים יותר. מספרי הנייר הם נקודת פתיחה מקובלת ומשתנים לפי קשיות החומר שמשייפים.
קוטר הפגםרוחב שכבת המילוירוחב שכבת הגימור האחרונהניירות שיוף
עד 3 מ״מ, מסמר או ווהחור עצמו בלבדכ-3–5 ס״מ180–220, מעבר קל אחד
6–10 מ״מ, חור דיבלכ-2–3 ס״מכ-10–15 ס״מ150 ואחריו 220
2–5 ס״מ, פגם פירוק קטןכ-5–8 ס״מכ-25–30 ס״מ120–150 ואחריו 180–220
טלאי גבס 10–20 ס״מרוחב הטלאי ועוד כ-5 ס״מכ-40–60 ס״מ, בשלושה מעברים120–150 ואחריו 180–220
תפר בין שני לוחותרוחב סרט התפריםכ-25–30 ס״מ בשני צדי התפר150 ואחריו 220

שתי בדיקות סוגרות את השלב. ביד: מעבירים כף יד פתוחה על אזור התיקון בלי להסתכל. אם היא מרגישה גבול, הוא יופיע בצבע. באור: מכבים את התאורה, מצמידים פנס טלפון לקיר ומחליקים אותו לאורכו כשהקרן כמעט נוגעת. כל מה שקופץ שם הוא מה שתראו בסוף, אם על הקיר תהיה תאורה צדית.

למה תיקון מושלם מבליט את עצמו אחרי הצביעה

זה הכשל שחוזר על עצמו: התיקון היה מושלם, צבעו, ועכשיו רואים בדיוק איפה הוא. שלוש סיבות, וכולן פועלות באותו כיוון.

  1. ספיגה. שפכטל סופג צבע אחרת מקיר צבוע, ולכן האזור יוצא מט יותר מסביבתו, כתם בגוון זהה לחלוטין שנראה רק בגלל הברק. זה מה שפריימר מבטל.
  2. מרקם. שאר הקיר נצבע בגליל ונושא מרקם עדין, והתיקון משויף חלק כמו זכוכית. באור צדי אי אפשר לפספס אי חלק בתוך שדה מחוספס, גם כשהגובה זהה.
  3. גוון הצבע הישן. צבע על קיר משנה גוון עם השנים, ואפילו פחית מאותו קוד תיתן היום גוון מעט אחר.

מכאן סדר העבודה: פריימר על אזור התיקון כולו ולא רק על החומר; אם התיקון גדול ומשויף חלק, מחזירים לו מרקם בגלגול גליל כמעט יבש בלחץ קל; ורק בסוף הצבע, שתי שכבות, מקיר לקיר ומפינה לפינה. צביעת כתם על שטח מוגבל נראית טובה ביום הצביעה ומופיעה בהמשך כמלבן בהיר.

גליל צבע מעביר שכבת צבע לבנה על קיר פנימי
המחשה לשלב שסוגר את התיקון: פריימר על אזור התיקון, ואז צבע על כל הקיר מפינה לפינה.

בקיר עם 10 חורים ומעלה, או בקיר שמקבל תאורה צדית או גוון כהה, השאלה מתהפכת: לא כמה תיקונים נקודתיים לעשות, אלא אם בכלל משתלם לתקן נקודתית. שכבה דקה על כל פני הקיר מייצרת ספיגה ומרקם אחידים ופותרת את שלוש הסיבות בבת אחת, ורמות הגימור מסבירות מתי זה מוצדק. את סדר ההכנה והצביעה פירטתי בצביעת דירה, ואת שיטת התיקון עצמה בתיקוני שפכטל.

לא בטוחים אם מדובר בתיקון של עשר דקות או בטלאי גבס? צלמו את הקיר והתקשרו ל-053-582-8855. תמונה ושיחה קצרה בדרך כלל מספיקות לי כדי להגיד מה צריך שם וכמה זה עולה.

מתי לא סוגרים את החור לבד

  • החור נפער סביב עוגן שנשא משקל, מדף שנפל, מתלה שנתלש. שם צריך גם לתקן את הקיר וגם להחזיר נקודת עיגון, ואלה שני חומרים ושני הליכים
  • מתוך החור יוצא כבל, שרוול, קצה צינור או קופסת חשמל. לא סוגרים על משהו שלא יודעים מה הוא, ולא מכסים קופסת חשמל בשפכטל; חשמלאי מוסמך בודק וסוגר אותה כמו שצריך
  • הקיר רטוב, או שיש סביב החור כתם שחוזר וגדל אחרי כל צביעה
  • החור בתקרה, בחדר מדרגות או בכל מקום שדורש עבודה בגובה. לא על כיסא ולא על שידה
  • יש עשרות פגמים בקיר אחד: תיקונים נקודתיים כבר לוקחים יותר זמן משכבה מלאה, והתוצאה פחות טובה

שאלות נפוצות

השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.

כמה זמן מחכים אחרי סתימת חור לפני שצובעים?

המדד הוא הגוון ולא השעון. חומר תיקון רטוב כהה מהחומר היבש, וכל עוד יש כתם כהה בתוך התיקון יש בפנים מים. שכבת גימור של כמילימטר במשחה מוכנה, בחדר מאוורר בקיץ, מגיעה לשם בדרך כלל תוך 6 עד 8 שעות; אותה שכבה בדיוק בחדר סגור בחורף יכולה לדרוש יממה. מה שכתוב על האריזה גובר על כל טווח כזה.

מילוי עמוק הוא סיפור אחר. אבקת מילוי מתקשה בתוך עשרות דקות מרגע הערבוב, לפי הסוג, לפי כמות המים ולפי הטמפרטורה, אבל התקשות אינה ייבוש. היא רק אומרת שאפשר לשייף ולהמשיך לשכבה הבאה. צבע שנסגר על חומר שעדיין מכיל מים הוא הסיבה השכיחה לקילוף שמופיע רק בהמשך, אחרי שהקיר כבר נראה גמור.

אפשר לצבוע רק את מקום התיקון או שצריך את כל הקיר?

צביעה נקודתית עובדת רק בשני תנאים שקורים יחד: הקיר נצבע לאחרונה באותו צבע ומאותה פחית, והתאורה בחדר עליונה ומפוזרת. בכל מצב אחר הכתם יופיע, גם כשהגוון זהה, כי שכבה טרייה מחזירה אור אחרת משכבה ותיקה.

הכלל הפשוט הוא לצבוע מקיר לקיר, מפינה לפינה. פינה היא מקום שבו העין מקבלת ממילא הפרש תאורה, ולכן היא מסתירה הפרש קטן בגוון. אמצע קיר לא מסתיר כלום.

איך סותמים חור דיבל בקיר גבס בלי שהתיקון ישקע?

מוציאים או דוחפים פנימה את שרידי הדיבל, ואז חותכים בסכין את הקרטון הקרוע סביב הפתח עד לחומר שלם. זה השלב שהכי קל לדלג עליו, והוא הסיבה לטבעת השקועה שנשארת סביב תיקונים בגבס.

אחרי הניקוי סוגרים את הפתח ברשת דבקה או בטלאי מתכת מחורר, שנותנים לחומר על מה לשבת במקום ליפול לחלל, וממלאים בשתיים עד שלוש שכבות דקות שכל אחת רחבה מקודמתה. בחור שגדול מכ-3 ס״מ כבר לא מסתפקים ברשת וצריך גב תמיכה או טלאי גבס.

מה עושים עם עשרות חורי מסמרים אחרי פירוק גלריית תמונות?

אותה עבודה בדיוק, רק בסדר אצווה: קודם עוברים על כל החורים ומשטחים את הטבעות הבולטות, אחר כך ממלאים את כולם ברצף בשכבה דקה, ורק בסוף חוזרים לשייף. כך אין המתנה בין חור לחור.

אם החורים מרוכזים בשטח אחד שמקבל תאורה צדית או גוון כהה, שווה לשקול שכבת שפכטל דקה על כל הקיר במקום 20 תיקונים. הזמן דומה, והתוצאה אחידה, כי כל הקיר מקבל את אותה ספיגה ואת אותו מרקם.

סתמתי חור, וכעבור זמן קצר הוא חזר להיראות. למה?

שלוש סיבות מכסות כמעט את כל המקרים. הראשונה, מילוי עמוק בשכבה אחת עבה שהמשיך להתכווץ אחרי שהפנים כבר נראה יבש והשאיר שקע במרכז. השנייה, מילוי שיושב על טיח או על צבע שלא היו אחוזים לקיר מלכתחילה, ולכן ירדו יחד. השלישית, חוסר פריימר: התיקון סופג צבע אחרת ונראה ככתם מט.

יש גם מקרה רביעי שאינו תיקון כושל בכלל: אם הפגם חוזר באותו קו ולא באותה נקודה, זה כנראה סדק ולא חור, וסדק חוזר מעיד על תזוזה שצריך להבין לפני שסוגרים אותו שוב.

אפשר לסתום חור בקיר בסיליקון או במסטיק אקרילי?

לא לחור בשטח קיר. סיליקון כמעט לא מקבל צבע, והוא נשאר ככתם מבריק שאי אפשר לשייף. מסטיק אקרילי כן נצבע, אבל הוא גמיש ולא משתייף, ולכן עודף שנשאר בולט יישאר בולט לתמיד.

המקום של מסטיק אקרילי הוא תפר ולא חור: המפגש בין קיר למשקוף, בין קיר לתקרה, או כל קו שיש בו תנועה קטנה. במרכז קיר עובדים בחומר תיקון שמשתייף לגמרי אל מישור הקיר.

נשאר חור אחרי פירוק מזגן או צנרת. מה עושים איתו?

קודם בודקים מה עובר בו. חור שעבר בו צינור מזגן הוא כמעט תמיד חור מפולש בקיר חוץ, ולפעמים נשארו בו שרוול או שאריות בידוד. אם רואים בתוכו כבל, קצה צינור מים או קופסת חיבורים, לא סוגרים, וקוראים לבעל המקצוע המתאים: חשמלאי מוסמך לכל דבר שנוגע בחשמל, אינסטלטור לכל דבר שנוגע במים.

כשברור שהחור ריק, סוגרים אותו משני צדי הקיר, בחומר צמנטי ולא בגבס, ומעליו טיפול איטום בצד החיצוני. חור מפולש שנסגר רק מבפנים מחזיר לחות אל הקיר עם הגשם הראשון. את הצד החיצוני סוגרים רק מעמדה בטוחה. בקומה גבוהה זו עבודה בגובה, ולא משהו שעושים בהישענות מהחלון.

הפינה של הקיר נשברה, ממלאים או מחליפים את פינת המגן?

אם הפרופיל עצמו נמעך, מחליפים. חומר שנמרח על פרופיל מעוך ממלא נפח אבל לא מחזיר קו ישר, והפינה יוצאת גלית. זה בדיוק מה שהעין תופסת בפינה, גם ממרחק.

אם רק שכבת הגימור התקלפה והפרופיל מתחתיה שלם וישר, אפשר לנקות ולמלא בשתיים או שלוש שכבות דקות לאורך כל הפינה. שכבה עבה אחת בפינה נסדקת בדיוק בקצה, כי זה האזור שסופג את כל המכות.

כמה עולה סבב סתימת חורים לפני צביעה?

זה תלוי במספר הפגמים, בעומק שלהם ובשאלה אם צריך טלאי גבס או רק מילוי. להמחשה בלבד: סבב תיקונים נקודתיים בחדר בודד יושב בדרך כלל בכ-250–450 ש״ח, דירה שלמה או טלאי גבס גדולים עולים מדרגה לכ-550–900 ש״ח, ועבודה שכוללת גם יישור, פינות והכנה מלאה לצבע מגיעה לכ-1,000–1,700 ש״ח. הגעה דחופה מוסיפה כ-25%.

מה שמזיז את המחיר יותר מהכול הוא מספר השכבות וזמן ההמתנה לייבוש ביניהן, ולא כמות החומר. לכן שווה לרכז את כל התיקונים בבית לביקור אחד במקום קריאה נפרדת לכל חור. המחיר המדויק נקבע לפי מצב השטח ונסגר מראש.

מאמרים נוספים

מדברים איתיוואטסאפ